פסק-דין בתיק ת"א 2675-08

1.         עסקינן בתביעה כספית בסך 1,164,443 ש"ח שהוגשה ע"י התובעת נגד הנתבעים ועניינה חוב כספי שלטענתה נותרו חייבים לה הנתבעים בגין דירה שברחוב רמב"ן 29 בחיפה (להלן: "הדירה"), אותה רכשו הנתבעים מהתובעת בהתאם להסכם מיום 23/2/01 וכן תוספת להסכם מיום 23/2/01 (להלן: "ההסכם" ולהלן: " התוספת להסכם").

טענות התובעת בתמצית

2.         התובעת הינה חברה בע"מ שעיסוקה בייזום ובנייה. היא טוענת, כי ביום 23/2/01 חתמו הנתבעים על ההסכם לרכישת הדירה וכאשר על פי נספח התשלומים להסכם, אמורים היו לשלם לה עבור הדירה סך של 210,000$ בתשלומים כמפורט בנספח.

            ע"פ סעיף 16.3 להסכם המכר הותנה, כי תשלום שלא שולם במועדו ישא ריבית מרבית הנהוגה בבנק דיסקונט על משיכות יתר בלתי מאושרות.

3.         התובעת טוענת, כי על חשבון רכישת הדירה שילמו לה הנתבעים את הסכומים הבאים: ביום 6/3/01 סך 206,850 ש"ח, ביום 4/11/01 סך 188,364 ש"ח וביום 25/12/01 סך 185,847 ש"ח.

            בהתחשב במועדים שנועדו לתשלום, בסכומים ששילמו הנתבעים ובריבית החלה על אי תשלום במועד, נותרו הנתבעים חייבים לתובעת לדידה סך של 318,229 ש"ח (קרן) משוערך לסך של 1,105,493 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.

4.         לפי התובעת, הנתבעים ניסו לתרץ את אי התשלום במועד בכך שנרשם עיקול על זכויות התובעת לטובת מיסוי מקרקעין ואולם עיקול זה אינו מהווה הצדקה לאי תשלום ע"פ ההסכם, עיקול זה הוסר בשנת 2002 וגם לאחר הסרתו ואף שהדבר הודע לנתבעים נמנעו הם מלשלם את חובם לתובעת, ואף פרצו לדירה ותפסו בה חזקה כבר בשנת 2002 ומאז מתגוררים בה.

            בנוסף, בהתאם להוראות ההסכם מגיע לתובעת פיצוי מוסכם בסך 15,000$ שווי ערך ליום הגשת התביעה לסך של 58,590 ש"ח (לפי 3.93 ש"ח לדולר).

טענות הנתבעים בתמצית

5.         הנתבעים טוענים, כי מדובר בתביעה חסרת יסוד ומוגשת תוך שיהוי רב של שנים, דבר היוצר כשלעצמו מניעות מהגשתה. לתובעת מונה כונס נכסים כפי שעולה מהערה שנרשמה על זכויותיה במקרקעין (בדבר צו ניהול ע"י כונס נכסים) ומבלי לגרוע בכך, הרי שרובצים עליה חובות רבים גם לבנק דיסקונט, הבנק המלווה את הפרויקט ועומדת על סף הליך כינוס נכסים מטעם הבנק.

            לפי הנתבעים, השמטת התוספת להסכם מכתב התביעה ע"י התובעת יוצרת סילוף והטעייה חמורה מצידה.

            הנתבעת מנסה לנער אחריותה מעיקולים, הערות וחובות על המקרקעין נשוא התביעה ו/או על חוסר שיתוף הפעולה מצידה באופן המונע מן הנתבעים ליטול משכנתא לצורך רכישת הדירה.

6.         הנתבעים טוענים, כי בסמוך לאחר חתימת ההסכם שילמו הנתבעים במשרדו של ב"כ התובעת דאז, עו"ד צבי הרשקוביץ (להלן: "עו"ד הרשקוביץ"), סך של 206,850 ש"ח (המהווים 50,000$ ע"פ ההסכם). מועדי התשלום תואמו עם ב"כ התובעת שאף התרה בהם לבצע התשלומים אך ורק באמצעותו ובמשרדו.

            כחודש לאחר ההסכם, במרץ 2001 לערך, התברר לנתבעים כי בשכנות לנכס בו מצויה הדירה עומד להיבנות בית חולים לחולי נפש (להלן: "ביה"ח"). עניין זה שהתובעת ידעה או היה עליה לדעת, הוסתר מעיני הנתבעים תוך הטעייה וחוסר תום לב. משכך, טוענים הנתבעים, סוכם עם התובעת ועו"ד הרשקוביץ, כי עד לבירור העניין "יוקפא" כל תהליך רכישת הדירה והנתבעים לא יוסיפו לשלם התשלומים לפי ההסכם עד לסיום בירור הסוגיה. הודגש, כי הסיכום נעשה גם במעמד רוכשים נוספים - שיינפלד יעל וצבי - שפנו לתובעת באותה טענה ואף בעניינם "הוקפא" תהליך הרכישה.

7.         בחודש 9/01 לאחר בירורים רבים שהעלו כי ביה"ח המתוכנן לא יכלול אשפוז לילה או אשפוז חולי נפש בעלי מסוכנות לציבור, הודיעו הנתבעים כי החליטו להמשיך בתהליך רכישת הדירה, ואכן חודשו התשלומים שהופסקו, במשרדו של עו"ד הרשקוביץ. כך שילמו הנתבעים ביום 31/10/01 סך של 188,364 ש"ח, וכן ביום 23/12/01 סך של 142,647 ש"ח + 43,200 ש"ח = 185,847 ש"ח.

            לאחר ביצוע התשלומים המפורטים לעיל, כל שנותר לשלם ע"ח מחיר הדירה הינו סך של כ - 73,000 דולר, כאשר מתוכם 30,000 דולר צריכים להיות מופקדים בנאמנות ע"י ב"כ התובעת עד להמצאת אישורי העברה בספרי המקרקעין, כאמור בנספח ג' להסכם (סעיף 1(ה) לנספח).

            דא עקא, מכאן ועד עצם היום הזה, ממשיכים הנתבעים וטוענים, נבצר מהם לקבל משכנתא בגין הערות ו/או חובות ועיקולים לרשויות המס ו/או לנושים אחרים ו/או בגין תיקי הוצל"פ ו/או בגין העדר שיתוף פעולה מצד התובעת, למרות פניותיהם החוזרות ונשנות לתובעת כי תטפל בעניין וכי תעמוד בהתחייבויותיה, לא נקפה התובעת אצבע.

8.         כפי שמודה התובעת בכתב התביעה וכפי שעולה מהנסח ההיסטורי, ביום 6/12/01 נרשם שעבוד ע"פ פקודת המיסים (גביה) לטובת מס שבח - חיפה על זכויות התובעת במקרקעין נשוא התביעה בגין חוב של כ - 4 מיליון ש"ח. משכך, סירב הבנק למשכנתאות לתת לנתבעים משכנתא לרכישת הדירה נוכח העיקול ו/או שעבוד ו/או מניעה משפטית אחרת שהוטלה על הקרקע, הכל בעטיה של התובעת.

            מכל מקום, סוכם כי למרות שהנתבעים טרם שילמו מלוא התמורה, רשאים הם להיכנס לדירה ולהתגורר בה.